מהי בעצם קבוצה וכיצד היא נוצרת?

הסיבה העיקרית שגורמת לקבוצות להיווצר היא, בראש ובראשונה, צורך הבסיסי והאנושי לשייכות, שמפעם בכולנו. צורך השייכות דוחף אנשים ליצור קבוצות עם זולתם, ובעיקר עם מי שנמצא בקרבתם הפיזית.
כך, בני משפחה מהווים קבוצה עקב מגוריהם המשותפים וקרבתם המידית בחיי היומיום, תלמידים בבית ספר – בשל לימודיהם יחד בכיתה, עובדים – הודות לפעילותם המשותפת במשרדים סמוכים וכן הלאה.
אבל המיקום והקרבה הפיזית אינם מהווים את הגורם היחיד שמגבש יחד בני אדם, ולא מסבירים את ההבדלים המורכבים והאיכותיים בין קבוצות שונות.
גורם נוסף ומשמעותי הנו חוויות משותפות, אשר מהוות מעין דבק רב עוצמה שמחבר יחד אנשים, בייחוד אם הן כרוכות בהתנסות רגשית ובאינטראקציה בינאישית.

 

אלו קבוצות יכולות להיתרם מתהליכי גיבוש בין חבריהן?

מן הידועות היא שגיבוש בין אנשי צוות בחברות וארגונים משפרים את ביצועיהם, ומעלים את תפוקת עבודתם.
יחד עם זאת, גם קבוצות אחרות יכולות בהחלט להיתרם בהיבטים שונים מתהליכי גיבוש.

תלמידים וסטודנטים, לדוגמא, יכולים לשפר את קליטת החומר הנלמד והישגיהם העיוניים הודות לגיבוש ולמידה קבוצתיים, ובה בעת לרכוש כישורי חיים של שיתוף פעולה ויצירת קשרים חברתיים, שהם בעלי ערך מוסף בפני עצמם.

קבוצות נוספות שנעזרות בגיבוש הנן נבחרות ספורט, ששחקניהן המקצועיים נדרשים לשיתוף פעולה הדוק לטובת הגעה להישגים ספורטיביים מיטביים.

גם משפחה גרעינית או מורחבת יכולה להיתרם מפעילויות וחוויות מגבשות, על אף שלא מדובר בקבוצה בעלת מטרה הישגית, שהרי חיים בקרבה רגשית והרמוניה משפחתית הם אולי אחד ההיבטים המרכזיים באיכות חיים גבוהה.

פעילויות גיבוש חווייתיות מחברות בין הורים לילדיהם, בין אחים ובין קרובי משפחה, ויוצרות זיכרונות משותפים ומקרבים.

במה טובה קבוצה מגובשת על פני זו שחבריה בלתי מגובשים?

לקבוצה מגובשת, בין אם מדובר במשפחה, כיתה בבית הספר או צוות עובדים, יתרונות מהותיים על פני כזו שחבריה בלתי מגובשים.

יתרונות אלו נחווים בחיי היומיום כמעט בכל הזדמנות, ומשפיעים רבות על ההוואי הקבוצתי, על אופן ביצוע המשימות ועל טיב ההתנסות בסיטואציות שונות.  לפניכם עיקר ההיבטים המהווים את יתרונות המפתח של קבוצה מגובשת:

פתרון מיטבי והרמוני של קונפליקטים קבוצתיים

קבוצה בלתי מגובשת תעבור טלטלות עם כל קונפליקט חולף שפוקד אותה, מה שיעכיר את היחסים הבינאישיים בין חבריה, ויקשה על מיצוי המיטב מכל חוויה, סיטואציה והתנסות. לעומת זאת, בקבוצה מגובשת תתרחש הקשבה מעמיקה לכל אחד מחבריה עם עלייתו של קונפליקט, באופן שיאפשר להבין נקודות מבט שונות, תוך שמירה על כבוד הדדי ויחסים בינאישיים טובים.

כך, ניתן יהיה למצוא את המכנה המשותף לכל חברי הקבוצה, להגות יחדיו פתרונות חדשים ומקוריים לבעיות שונות ולמצוא את האפשרויות מהן כולם יכולים ליהנות.

פרודוקטיביות

קבוצה בלתי מגובשת חווה כוחות חזקים של תחרותיות ועימותים בין חבריה, מה שמפחית את היצירתיות של כל אחד מהם, היות וכאשר אדם נמצא במגננה, הוא אינו יכול להביא את מלוא הפוטנציאל הגלום בו לכדי מימוש.

לעומת זאת, בקבוצה מגובשת קיימת תמיכה הדדית ופרגון, שמאפשרים לכל אחד מחבריה לבטא את מלוא יצירתיותו, ואף נוצרים מצבי סיעור מוחות ושיתוף פעולה, שהתוצאה השלמה הנובעת מהם גדולה מסכום חלקיה.

זמן איכות המביא לאינטימיות ואמפתיה

כולנו זקוקים לחוש אינטימיות בינינו לבין אחרים, ולחיות בתחושה שהקרובים אלינו חשים אמפתיה כלפינו.
ההזדקקות לאמפתיה, חמלה ותחושה שמקבלים אותנו ותומכים בנו, היא אוניברסאלית.

בקבוצה בלתי מגובשת נעדרת אמפתיה בסיסית מהיחסים הבינאישיים, מה שעלול לגרום לאווירה דורסנית ותחרותית.

לעומת זאת, קבוצה מגובשת מתאפיינת בכך שחבריה רוחשים אמפתיה זה לזה, ולכן נוצר אקלים נעים ונוח שמהווה מרחב מוגן וקרקע פורייה ליצירתיות של כל אחד מחבריה.

קבלת החלטות משותפות

החלטות משותפות עשויות להיות מושכלות יותר מאשר אלו שננקטות באופן חד צדדי, היות והן מבוססות על ראייה רחבה כתוצאה מסיעור מוחות ושיתוף פעולה בין חברי צוות או קבוצה.

בקבוצה בלתי מגובשת, קשה מאוד לקבל החלטות משותפות, ועלולים להיווצר מצבים של היעדר כבוד הדדי או ויכוחים באווירה פוגענית.

לעומת זאת, קבוצה מגובשת מתאפיינת בהקשבה וכבוד הדדיים זה לזה, ובשמירה על אווירה טובה במהלך דיונים, מה שמאפשר חשיבה רעננה ומציאת פתרונות מיטביים שמקובלים על כולם.

כיצד מתרחש תהליך של גיבוש בקבוצה

השאלה אודות תהליך יצירתה וגיבושה של קבוצה, נחקר רבות על ידי פסיכולוגים ומדענים מתחומים שונים.

אחת התיאוריות המובילות שייכת לפסיכולוג ברוס טאקמן, אשר ניסח בשנת 1965 במאמרו, "רצף התפתחותי בקבוצות קטנות", ארבעה שלבים עיקריים בתהליך היווצרותה של קבוצה מגובשת:

שלב יצירת הקבוצה

בשלב ראשוני זה מרבית חברי הקבוצה יהיו בגישה חיובית ומנומסת, נרגשים אך עם זאת מלאי חששות מפני הלא ידוע. שלב זה מצריך את הכוונתו של מנהיג הקבוצה באופן דומיננטי יותר, על מנת להאציל תפקידים וסמכויות לחבריה.

שלב הסערה

בשלב זה ההתנהגות המנומסת שהייתה בהתחלה, מפנה את מקומה לעלייתם של חיכוכים על רקע השוני בין גישות אישיות כאלה ואחרות, והבדלי דעות וסגנונות פעולה בין חברי הקבוצה. במצב זה עשויים לצוף חוויות כדוגמת מרד כנגד מנהיג הקבוצה, התמרמרות של מי מחבריה של עומס מחד או היעדר סמכויות מספקות מנגד, בלבול, תסכול ואף מצוקה.

שלב הנרמול

בשלב זה חברי הקבוצה מתחילים להבין ולקבל את ההבדלים ביניהם, להכיר זה את זה יותר לעומק ולכבד את סמכותו של המנהיג. חברויות מתחילות להיבנות, שיתופי פעולה נרקמים, וכן מתהוות מחויבות ותמיכה הדדיות.

חשוב להדגיש, כי למרות שהשלבים מוצגים לטובת ההמחשה כנפרדים, קבוצה עשויה לעתים קרובות לנוע משלב הנרמול חזרה לשלב הסערה, כאשר מתעוררים טריגרים שונים שמוסיפים לחץ ועומס למערכת .עם החזרה לשגרה, גם שלב הנרמול חוזר להתבטא.

השלב הביצועי

בשלב זה מתאפשרת עבודת צוות מיטבית, תוך תמיכה הדדית וחלוקת תפקידים נכונה, המאפשרת למנהיג להאציל היקף רחב יותר מתחומי אחריותו לחברי הקבוצה. בשלב הביצועי מסוגלת הקבוצה אף להכיל בקלות שינוי במרכיביה, בעקבות התווספותם של אנשי צוות או עזיבתם של אחרים, מבלי להיקלע לטלטלות, ותוך המשך תפקוד יציב ומיטבי.

הבחירה בתהליכי גיבוש מותאמים לקבוצה

ישנו מגוון רחב של פעילויות לקבוצות, בין אם במשחקי חברה, בהתנסויות בטבע, בסדנאות ובהתנסויות רבות נוספות, המותאמות לאופיין הספציפי של קבוצות שונות.

בחלק מפעילויות הגיבוש ניתן להתנסות בקלות ובאופן עצמאי, ללא השקעה כמעט, ואילו אחרות דורשות הקדשה של זמן וכסף.

מה שבטוח הוא שלגיבוש של קבוצות, בין אם מדובר בצוותי עבודה, משפחות, כיתות או מעגלים חברתיים אחרים, נודעת חשיבות רבה בתהליך ההתפתחות, הן כקבוצה והן של כל אחד מהחברים כאינדיבידואל.

אחרי הכל, שייכות היא אחד הצרכים הבסיסיים שלנו, והדרך ללמוד כיצד להיות שייכים הוא באמצעות החוויה הבלתי אמצעית שבגיבוש.

מיני ישראל הוא פארק חוויתי שמאפשר לקבוצות מסוגים שונים לעבור פעילות קבוצתית מותאמת כחלק מתהליך הגיבוש שלה.

ראו הוזמנתם!